חבלים

ריכוז מידע אודות כלי העבודה המרכזי שלנו בשיבארי

אם אתם בשלב של רכישת סט החבלים הראשון שלכם – אתם, ככל הנראה, יכולים להסתפק בתקציר המופיע כאן. לקראת הרכישה הבאה – כדאי לחזור לכאן להעמיק קצת את הידע.

ניווט מהיר:

  1. סוגי חבלים
  2. אורך החבל
  3. עובי החבל
  4. כמות חבלים
  5. חבל מעובד או לא מעובד
  6. פרמטרים נוספים
  7. היכן רוכשים חבלים
  8. תחזוקת חבלים

1. סוגי חבלים

מרביתם של אומני השיבארי ביפן משתמשים בחבל הקרוי asanawa (asa – שם של צמח הגדל ביפן אשר ממנו עושים את החבל, nawa – חבל) ונהוג לראות בו את "החבל המסורתי" לשיבארי.
התרגום המקובל למילה "asa" הוא "קנבוס" (hemp) ולכן כתחליף לחבל היפני נהגו להשתמש במערב (בעיקר בארה"ב) בחבלי המפ. עם השנים, התברר שדווקא חבלי היוטה (jute) דומים יותר לחבל היפני וכיום חבלי ג'וט (יוטה) הם הנפוצים ביותר בקרב חובבי שיבארי שאינם רוכשים חבלים מיפן. המושג כה השתרש שכיום רוב החנויות המוכרות חבלי asanawa יפנים יכנו את החבלים האלה – jute rope.
עם התפתחות התחום, החלו להימכר סוגי חבלים נוספים המעובדים באופן המאפשר לעבוד איתם בשיטות המקובלות בשיבארי. חלקם מתאימים לעבודת קרקע בלבד וחלקם מצוינים גם לתליות. אך, נכון להיום, מדובר בחבלים "משלימים" ולא בחבלים שדוחקים את רגליהם של החבלים המסורתיים. לשם הדוגמה אפשר לציין את חבלי הפשתן (linen), חבלי במבוק (רכים במיוחד), חבלי קוקוס (אכזריים במיוחד), חבלי כותנה (נעימים למגע) ואפילו חבלים סינתטיים מחוזקים המתחזים ויזואלית לחבלים הטבעיים.
חבלים מחומרים טבעיים נצבעים בקלות ולכן ניתן להשיגם במגוון צבעים. הנפוצים הם: "טבעי" (זהוב-חום בהיר), אדום ושחור. עם זאת, הצבע הדומיננטי בתחום הוא הצבע המקורי/טבעי של החבל.

פינת העמקה

חבלי שיבארי הם חבלים שזורים (twisted rope/laid). דהינו, חבלים שנוצרו על ידי ליפוף של מרכיבי החבל סביב עצמם וזאת להבדיל מחבלים הנעשים בשיטות אחרות כגון: חבלים "קלועים" או חבלי "ליבה ומעטפת".
תהליך הטיפוסי להכנת חבלים שזורים טבעיים נראה בערך כך: חומר הגלם שלנו הוא סיבים של צמח מסויים. תחילה מלפפים אסופה של סיבים עד שנוצרים מהם חוטים (yarn). עתה לוקחים מספר חוטים (לרוב בין 10 ל-20) ומלפפים סביב עצמם עד שנוצר גדיל (strand). לבסוף לוקחים שלושה גדילים ומלפפים סביב עצמם עד שנוצר החבל.
מכך אנו מבינים כי שינוי במספר החוטים שמרכיבים את הגדיל או במידת הלחץ המופעל בעת ליפוף החוטים והגדילים – יניב תוצאות שונות מאוד מבחינת הרכות והחוזק של החבל.

2. אורך החבל

הנוהג המקובל הוא לעבוד עם סט חבלים באורך זהה. עליהם יש הנוהגים להוסיף מספר מצומצם של חבלים באורכים משתנים למטרה ספציפית (לדוגמא: חבל קצר להשלמות).
האורך הסטנדרטי של החבלים במערב נע בין 7 ל-8 מטרים עם חריגות נדירות של חצי מטר עד מטר לכל כיוון. המנעד נובע מהעדפות, כגון: משיוך לאסכולת שיבארי מסוימת והיקפו של הנקשר.

3. עובי החבל

עובי החבל הסטנדרטי נע בין 5 ל- 6 מ"מ עם חריגות של עד מ"מ אחד לכל כיוון. גם כאן יש הנוהגים להחזיק חבלים בעובי יעודי למטרות ממוקדות, כך לדוגמא: חבלי 5 מ"מ לקשירות גוף צפופות וחבלי 6 מ"מ לתליות. המדדים המרכזיים לבחירה בעובי מסוים הם: חוזק החבל ושיקולים אסתטיים.

4. כמות חבלים

כמות החבלים הנדרשת תלויה מאוד בסגנון הקשירה ועשויה לנוע בין 5 ל-20. באופן גס, ניתן להעריך את כמויות המינימום כך:

  • לטובת קשירות קרקע נדרש סט מינימלי של 4-5 חבלים כאשר בהחלט רצוי לקנות לפחות 6.
  • לטובת תליות נדרש סט מינימלי של 8 חבלים כאשר רצוי שמספרם יהיה לפחות 10.

5. חבל מעובד או לא מעובד

לאחר שקיבלתנו החלטות בנוגע לפרמטרים לעיל (סוג, עובי, אורך וכמות) אנו נדרשים להחלטה חשובה נוספת – האם לקנות חבל "מעובד" או "לא מעובד".
מי שיבחר לקנות חבל לא מעובד יצטרך לבצע את הליך העיבוד בעצמו. שלבי העיבוד עשויים לכלול חלק או את כל השלבים הבאים: אפיה, שבירה, "יבוש" במכונה, מתיחה, שריפה, ניקוי וסיכה בשמנים. על אף שתהליך העיבוד דורש מיומנות והשקעת זמן הוא מאפשר לדייק את רמת הגימור (רכות, גמישות, צבע וריח) – התאמה שיהיה קשה להשיג באמצעות רכישה של חבלים מעובדים.
מנגד, רכישה של חבלים מעובדים תחסוך זמן, מאמץ וסיכון לקלקול של החבלים כתוצאה של עיבוד לא נכון. מטבע הדברים, עלותם של חבלים מעובדים יקרה בעשרות עד מאות אחוזים מחבלים לא מעובדים.
למרות האמור, בפועל, הדברים אינם כה חד-משמעיים וישנם חבלים "לא מעובדים" אשר ידרשו מאמץ מועט מאוד להביאם למצב הרצוי ויש חבלים "מעובדים" אשר בכל זאת כדאי להעביר טיפול מסוים לפני שמתחילים לעבוד עימם. על כן, מומלץ מאוד להחזיק את החבל ביד לפני שאתם מבצעים רכישה גדולה.

6. פרמטרים נוספים

הרוכשים הקפדניים יצרכו לתת את דעתם לשתי סוגיות נוספות:

הראשונה, האם לרכוש חבל שיוצר באופן יעודי לטובת שיבארי (לרוב מיוצר בעבודת יד מרמת החוט או הגדיל) או חבל שהוכן במפעל תעשייתי ליצור חבלים למטרות אחרות. יש מספר בעיות נפוצות עם חבלים תעשייתיים: כדי להקל על טיפול המכונה בג'וט הוא עובר לעתים טיפול בשמן מינרלי מיוחד (JBO – Jute Batching Oil) אשר משאיר ריח לא נעים (הדומה לקרוסין/נפט). תופעה זו נפוצה במיוחד עם חבלים תעשייתיים המגיעים מהמזרח (בפרט מיפן) ופחות נפוצה עם חבלים המיוצרים באירופה. הבעיה איננה רק בריח הלא נעים אלא בכך ששאריות של JBO ושל שמנים/כימיקלים אחרים הנשארים על החבל במסגרת תהליכי יצור תעשייתיים עלולות לעורר רגישות של העור, אלרגיה ואף חשודים כמסרטנים בכמויות גדולות. פותחו דרכים להתמודד חלקית עם הבעיה אך כאן קצרה היריעה להיכנס גם לכך. חסרון נוסף של חבלים תעשייתיים הוא שהם מיוצרים באורכים גדולים (מאות ואלפי מטר לחבל) ולכן הם כוללים הארכות של גדילים, דבר המחליש את כושר הנשיאה של החבל.
אצל יצרנים המייצרים חבלים ייעודיים לשיבארי, כל תהליך היצור מכוון להפיק חבל המתאים לקשירה ותליה של אנשים ולכן הבעיות שהוזכרו לעיל לרוב נמנעות. בנוסף, חלק מיצרני חבל אלה, מאפשרים לבצע הזמנה "בהתאמה אישית" בה המזמין קובע את מרבית הפרמטרים בעצמו ומקבל חבל המותאם באופן מקסימלי לרצונותיו. מנגד, חבלים אלה מאופיינים בבעיות הקשורות ביצור ידני ובתהליכי עבודה פחות אחידים. כצפוי, חבלים עשויים בעבודת יד, מיצרנים ייעודיים יהיו יקרים יותר מחבלים שיוצרו במפעל תעשייתי.

הסוגיה השנייה היא: האם לקנות חבל 2ply או חבל single ply?
מדובר בשתי שיטות נפוצות לבניית גדילים: הראשונה לוקחת את החוטים כמו שהם אחד-אחד ומרכיבה מהם גדיל באופן שתואר בפסקה הקודמת (זה ה- single ply) והשינה מכינה תחילה "חוט-שזור" (באמצעות ליפוף שני חוטים רגילים ביחד) ומתוך החוטים השזורים מרכיבה את הגדילים (זה ה-2ply). כמצופה, שיטת ה- 2ply מייצרת חבלים חזקים יותר וכבדים יותר אך פחות גמישים ורכים.
להבחנה טכנית זו יש חשיבות מפתיעה בהשלכותיה על ההתנהלות השוטפת שלכם. אם תקנו חבל 2ply איכותי – תקבלו חבל חזק העשוי לשמש אותכם מספר שנים מבלי שכמעט תצטרכו לדאוג לשלמותו וכושר הנשיאה שלו (בתליות). ביחס אליו, חבל ה- single ply יתגלה כחבל חלש שנוטה לעבד את צורתו ותצטרכו לבחון באופן קבוע האם לא חלה בו שחיקה מסוכנת. גם התחזוקה השוטפת של חבלי ה- single ply תדרוש תשומת לב רבה יותר. בתמורה לחסרונות אלה חבלי ה- single ply יהיו רכים וגמישים יותר, יספקו תוצאה ויזואלית נעימה יותר ולרוב יקלו על פיזור הלחץ על גופו של הנקשר במהלך תליות.

7. היכן רוכשים חבלים

אם אתם בתחילת דרככם ולומדים או מתכננים ללמוד שיבארי בסטודיו/עם מורה – מומלץ לרכוש את סט החבלים הראשון שלכם אצלם או בהתאם להנחיה שלהם. בסטודיו לרוב מחזיקים מלאי חבלים גדול ולכן בהחלט אפשר לרכוש סט מינימלי ולהגדיל אותו כשיגיע הצורך. עם הזמן אתם צפויים לפתח העדפות וטעם אישי בחבלים אך עד שזה יקרה כדאי לסמוך על הניסיון של הסטודיו/המורה ולהשקיע את זמנכם באתגרים אחרים של בתחילת העיסוק בשיבארי.
סיבה נוספת וחשובה לרכוש חבלים בסטודיו היא שמדובר באפיק הכנסה משלים למקומות אלה שגם ככה מתקשים להחזיק את הראש מעל המים ובלעדיהם חיי השיבארי בארץ יהיו דלים בהרבה.

אפשרות חלופית היא לרכוש חבלים באופן עצמאי. במקרה זה ממליץ להשקיע זמן בקריאה של אתרי היצרנים / משווקים, לבדוק האם נרכשו חבלים מסוג זה על יד חברים אחרים בארץ, לחפש ביקורות עדכניות באתרים רלוונטיים (כגון: פיטלייף), בקבוצות חבלים בפייסבוק ו/או טלגרם וכמובן לוודא שהם שולחים את החבלים לארץ.
כדי לסייע לכם לעשות צעדים ראשונים בחיפוש ספק חבלים, להלן רשימה בלתי מחייבת של חנויות בחלוקה גאוגרפית:
Jugoya – חנות של אריסו גו (קינבקושי יפני), בה ניתן לרכוש חבלים יפנים מעובדים.
EsinemRope – חנות של Esinem (אנגליה), בה ניתן לרכוש חבלי ג'וט אירופאיים.
deGiottoRope – חנות של ג'וטו – יצרן אמריקאי המוכר מגוון של סוגי חבלים.

המלצה חמה: לא לרכוש חבלים לשיבארי מכל מקום ששיבארי אינו תחום העיסוק המרכזי שלו, כגון: חנויות לציוד סנפלינג, חנויות לאביזרי מין/בדס"מ או מוכרים רנדומליים באתרים כדוגמת Aliexpress.

8. תחזוקת חבל

אומנם לרכוש חבלים טובים המתאימים לצרכינו זה דבר חשוב אך עניין לא פחות חשוב הוא לשמור עליהם תקינים ונעימים לאורך התקופה הארוכה שהם ילוו אותנו. להלן כמה המלצות לתחזוקת חבל שוטפת:

  • נפתח במובן מאילו, החבלים צריכים לשמש אותנו אך ורק למטרתה לה נועדו – שיבארי. שימוש למטרות אחרות עלול לפגוע בהם ולסכן את הנקשר.
  • בתום הקשירה יש להקפיד לקפל את החבלים באופן מסודר ומוקפד. חבל שלא קופל כראוי צפוי להעסיק את בעליו בהתרת קשרים עקשניים במקום להיפתח בהנפת יד אחת. יש לשים לב שסוג הקיפול צריך להתאים לסוג החבל. כך לדוגמא, חבלים צפופים אפשר לקפל לחבילות קומפקטיות תחת לחץ בעוד שקיפול כזה בחבל משוחרר עלול ליצור "גבשושיות" ולפגום בחבל.
  • בין המפגשים, את החבל המקופל מומלץ לאחסן במקום מוצל ויבש (אך לא ממוזג ישירות). חשיפה ללחות מוגברת, לשמש ישירה או למיזוג ישיר לאורך זמן, עשויים לפגוע בסיבים הטבעיים של החבל. כמו כן, מומלץ לשמור את החבלים בתיק/בד "נושם" (ולא לדגומה בשקיות פלסטיק). במידה והחבלים אינם בשימוש חודשים רבים, רצוי להוציאם מעת לעת לאוורור.
  • חבלים, בדיוק כמו בגדים, סופגים נוזלים וריחות ועם הזמן הם מתלכלכים. עם זאת, לא כדאי להכניס חבלים טבעיים למכונת כביסה – הדבר צפוי להסתיים ברכישת סט חדש. ככל שיש לכלוך נקודתי יש לשטוף את החבל באופן ידני עם כמות מינימלית של מים וחומר ניקוי טבעי. לאחר השטיפה יש לייבש את החבל במקום מאוורר, תחת מתח. חבל שעבר ניקוי יוחזר לתיק החבלים רק לאחר שהתייבש לחלוטין.
  • חבלים טבעיים נשחקים עם השימוש ולכן דורשים בקרה ותחזוקה שוטפת/תקופתית. עלינו לוודא שאין שחיקה או נזק לחבל העלולים לפגוע בכושר הנשיאה שלו. חבלים שאינם ראויים יותר לשמש בתליות יכולים עדיין להיות שמישים לקשירות קרקע. לחלופין ניתן לחתוך את הקטע שנשחק/נפגע ולייצר חבל קצר (להשלמות).
  • אם אנו חשים שהחבלים יבשים מדי או העלו סיבים רבים מדי כדאי לשקול לבצע "רענון" באמצעות שריפה ושימון. כמה מילים על שתי הפרוצדורות:
    שימון הוא תהליך בו אנו מוסיפים לחות לחבל. לצורך כך אנו משתמשים בשמנים שנבחרו בקפידה למטרה זו, לדוגמא: שמן tsubaki ומשחות ייעודיות הנרקחות על ידי יצרני חבלים. שימוש בשמן לא מתאים עלול להוציא את החבל מכלל שימוש. שימון הוא תהליך עדין – אם משמנים את החבל יתר על המידה הוא יהפוך לכבד, לא נעים למגע ויטה לגרום שפשופים (rope burns) על העור. מאידך, אם לא משמנים את החבל מספיק הוא יתבלה מהר מדי, יטה לשברים ולהעלאת סיבים.
    שריפת חבל הוא תהליך בו מעבירים את החבל בצורה מהירה בלהבת אש יציבה במטרה לשרוף סיבי החבל שנשברו או נפרמו ומזדקרים מעל פני השטח. זו פעולה רגישה שיש לבצע בזהירות ואם מתרשלים הדבר עשוי לפגוע בחוזק החבל ובמקרי קיצון אף להידלקותו. שריפת החבל מעניקה לחבל צבע חם וכהה יותר.
Scroll to Top